אירועים טראומטיים משאירים חותם עמוק על הנפש, והשפעתם יכולה להתבטא במגוון פוסט טראומה תסמינים. תסמינים אלה כוללים סיוטים, הימנעות ממקומות או מצבים מסוימים, קשיי שינה, חרדה מוגברת, ותגובות בהלה חזקות. עבור רבים, הופעת תסמינים אלו עלולה להוביל להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). חשוב לדעת: פוסט טראומה תסמינים הם תגובה טבעית לאירועים קיצוניים, אך כאשר הם נמשכים לאורך זמן ומשפיעים על התפקוד היומיומי, זהו סימן שנדרשת עזרה מקצועית.
צרו קשר עוד היום לפגישת ייעוץ ראשונית במרפאה שלנו, ותנו לנו ללוות אתכם בדרך להחלמה ולחיים טובים יותר.
מה גורם לתגובות האלה?
המוחות והגופים שלנו בנויים להגן עלינו. כשקורה משהו מפחיד או מזעזע מאוד, הם נכנסים למצב של דריכות גבוהה. זה טוב ברגע המסוכן, אבל לפעמים הדריכות לא מפסיקה גם כשהסכנה חלפה. זה יכול לקרות אחרי אירועים כמו:
- תאונה רצינית
- פגיעה קשה מאדם אחר
- צפייה במשהו מטריד מאוד שקורה לאדם אחר
- חוויה של אסון גדול כמו שיטפון או שריפה
- שהייה במקום שיש בו לחימה או מלחמה
איך תגובות פוסט-טראומטיות משנות את חיי היומיום
כשיש לנו פוסט טראומה תסמינים, משימות רגילות יכולות להפוך למאתגרות. אנחנו עלולים להתקשות ב:
- שינה טובה בלילה
- ריכוז בעבודה או בלימודים
- דיבור ובילוי זמן עם משפחה וחברים
- מציאת הנאה בדברים שפעם אהבנו
- אמונה שאנשים אחרים בטוחים להיות לידם
- הרגשת נוחות, אפילו במקומות מוכרים
הקשיים האלה יכולים לגרום לכל יום להרגיש כמו טיפוס קשה. חלק מאיתנו מתחילים להרגיש עצובים כל הזמן או לדאוג מכל דבר. אחרים עלולים לנסות להקהות את הרגשות שלהם על ידי שתייה מופרזת או שימוש בסמים, מה שלרוב מוביל לבעיות נוספות.
פוסט טראומה תסמינים
הנה כמה דברים לשים לב אליהם, עם תיאורים מפורטים יותר:
- מחשבות לא רצויות: אנחנו ממשיכים לחשוב על האירוע הרע, גם כשאנחנו רוצים להתרכז בדברים אחרים. המחשבות האלה עלולות לצוץ בזמנים אקראיים, להפריע לפעילויות יומיומיות.
- הימנעות מתזכורות: אנחנו מנסים קשה להתרחק מכל דבר שמזכיר לנו את מה שקרה. זה יכול לכלול שינוי מסלולים רגילים, סירוב לצפות בתוכניות טלוויזיה מסוימות, או אפילו דחיית חברים או בני משפחה שהיו נוכחים באירוע.
- שינויי מצב רוח גדולים: בימים מסוימים אנחנו עלולים להרגיש מאוד מוטרדים, בימים אחרים אנחנו עלולים לא להרגיש כלום. הרגשות המוטרדים יכולים לכלול כעס עז, עצב עמוק, או פחד מציף.
- תמיד בכוננות: אנחנו נראים קופצניים ועל המשמר כל הזמן, כאילו מצפים שמשהו רע יקרה. זה יכול להתבטא בהיבהלות קלה מרעשים חזקים, ישיבה תמיד עם הגב לקיר במקומות ציבוריים, או קושי להירגע אפילו בסביבות בטוחות.
- כאבים לא מוסברים: הגוף שלנו כואב בדרכים שאין להן סיבה רפואית ברורה. זה יכול לכלול כאבי ראש, בעיות בטן, מתח שרירים, או כאבים כלליים שנראה שנעים בגוף.
- זיכרון מעורפל: יש לנו קושי לזכור חלקים מהאירוע או אפילו דברים יומיומיים. חלק מאיתנו עלולים לא להיות מסוגלים להיזכר בפרטים חשובים של החוויה הטראומטית, בעוד אחרים עלולים להתקשות במטלות זיכרון יומיומיות.
- האשמה עצמית: אנחנו מרגישים אחראים למה שקרה, גם אם זה לא היה באשמתנו. זה יכול לכלול מחשבה מתמדת על איך יכולנו למנוע את האירוע או הרגשת אשמה על כך ששרדנו כשאחרים לא.
- הרגשת ניתוק: אנחנו מתקשים להתחבר לאחרים או מרגישים שאף אחד לא מבין אותנו. הבידוד הזה עלול להוביל אותנו להתרחק מפעילויות חברתיות, להתקשות בשמירה על מערכות יחסים קרובות, או להרגיש כאילו אנחנו צופים בחיים מאחורי קיר זכוכית.
- בעיות שינה: להירדם או להישאר ישנים הופך למאבק לילי. אנחנו עלולים לשכב ערים במשך שעות, לא מסוגלים להרגיע את המוח, או להתעורר לעתים קרובות במהלך הלילה.
- אובדן תקווה: אנחנו מתקשים לראות דברים טובים בעתיד שלנו. זה יכול לכלול הרגשה שהחיים שלנו השתנו לרעה באופן קבוע, או קושי בתכנון או בהצבת מטרות כי העתיד נראה קודר או לא ודאי.
- מבט מתמיד: העיניים שלנו נעות כל הזמן, תמיד מחפשות סכנה. במקומות ציבוריים, אנחנו עלולים לסרוק ללא הרף יציאות או להרגיש לא בנוח אם אנחנו לא יכולים לראות כל מה שקורה סביבנו.
- כעס מהיר: דברים קטנים גורמים לנו לכעוס מאוד, מאוד מהר. אנחנו עלולים לחוות התפרצויות פתאומיות שנראות לא פרופורציונליות למצב, ואחריהן באות תחושות של אשמה או בושה על התגובה שלנו.
- מחשבות מפוזרות: להתרכז במשימות או בשיחות הופך לקשה. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו משוטטים במחשבות במהלך פגישות חשובות, מתקשים לעקוב אחר עלילה של סרט, או מתקשים להשלים משימות שדורשות תשומת לב ממושכת.
- הרגשה לא אמיתית: לפעמים אנחנו מרגישים מנותקים מהגוף שלנו או מהסביבה. זה יכול להרגיש כאילו אנחנו צופים בעצמנו מחוץ לגוף או כאילו העולם סביבנו לא ממש אמיתי.
- שינוי בהרגלי אכילה: אנחנו אוכלים הרבה יותר או הרבה פחות מקודם. חלק מאיתנו עלולים להשתמש באוכל כדרך להתמודד עם רגשות, מה שמוביל לאכילת יתר. אחרים עלולים לאבד את התיאבון לחלוטין או לשכוח לאכול ארוחות סדירות.
טיפול בפוסט טראומה תסמינים
אם הסימנים האלה נשמעים מוכרים, יש הרבה דרכים להתחיל בריפוי:
- לדבר על זה: מומחי בריאות הנפש יודעים דרכים מיוחדות לעזור לנו להבין ולנהל את הרגשות שלנו אחרי אירועים מפחידים. הם יכולים לספק מרחב בטוח לעבד את הטראומה וללמוד כישורי התמודדות.
- תרופות מועילות: לפעמים, רופאים יכולים לרשום תרופות שמקלות על התסמינים ומקלות על חיי היומיום. אלה יכולות לעזור עם שינה, חרדה, או בעיות מצב רוח.
- מפגשי קבוצה: שיתוף סיפורים עם אחרים שעברו דברים דומים יכול להיות מנחם ומועיל. זה יכול להפחית תחושות של בידוד ולספק טיפים מעשיים להתמודדות.
- פעילויות מרגיעות: למידת דרכים להרגיע את הגוף והמוח שלנו יכולה לעשות הבדל גדול. זה יכול לכלול נשימות איטיות, מתיחות עדינות, או ישיבה בשקט.
- הרגלים בריאים: אכילת מזון טוב, תנועת הגוף, וניסיון לישון טוב יכולים לעזור למוח שלנו להירפא גם כן. טיפול בבריאות הפיזית שלנו תומך ברווחה הנפשית.
- כתיבת מחשבות: העלאת רגשות על הנייר יכולה לעזור לנו להבין אותם. זו גם דרך לעקוב אחר ההתקדמות לאורך זמן.
- זמן בחוץ: להיות במרחבים ירוקים או ליד מים יכול להיות מרגיע עבור הרבה אנשים. הטבע יכול לספק תחושה של רוגע ופרספקטיבה.
- עשיית מה שאנחנו אוהבים: להקדיש זמן לתחביבים או פעילויות כיפיות חשוב, גם אם זה קשה בהתחלה. זה יכול לעזור להתחבר מחדש להיבטים חיוביים של החיים.
- הושטת יד: חלק מאיתנו מגלים שעזרה לאחרים בקהילה שלנו גורמת לנו להרגיש טוב יותר. זה יכול לספק תחושת מטרה וחיבור.
- למידת דברים חדשים: רכישת מיומנות חדשה יכולה לתת למוח שלנו מיקוד חיובי ולהגביר את הביטחון העצמי.
להרגיש טוב יותר לוקח זמן
מתי לפנות לעזרה מקצועית
אנחנו לא צריכים להתמודד עם זה לבד
הרבה אנשים עברו זמנים קשים אחרי אירועים מפחידים ומצאו דרכים להרגיש טוב יותר. עם התמיכה הנכונה, גם אנחנו יכולים. אולי קשה לבקש עזרה, אבל זה צעד חשוב לקראת הרגשה טובה יותר.
זכרו, ריפוי הוא אפשרי. זה אולי לא יקרה בין לילה, אבל עם הזמן והעזרה הנכונה, אנחנו יכולים להתחיל ליהנות מהחיים שוב. כל צעד קטן קדימה הוא ניצחון ששווה לחגוג אותו.